ירושלים עכשיו באופנה. פחות חו"ל ששם מסוכן לנו כישראלים ויותר ארץ ישראל. הכי מעניין והכי טוב זה בבית אצלינו. (אני הרי כתבתי את הספר "אמריקה זה כאן"). לא רק העם שלנו מגיע לסליחות בירושלים במיליונים, אלא גם הסוסיאטי התל אביבית מטיילת לעיר. עם תום הקייץ הזה, נסעו כולם לחגיגה של תיאטרון גשר על מדשאות בית הנשיא. יש בנוצץ (מנוע חיפוש בדף הראשי) פירוט מלא של ארוחת הערב ורשימת הקרואים באירוע גשר בבית הנשיא.
אחר כך הגיעה הסוסיאטי הותיקה לפתיחת תערוכה של שופרות במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, מוזיאון קטן שמפיח חיים בעיר הבירה. המנהלת שלו היא ממוצא אמריקאי, אוצר התערוכה הוא דוקטור עם מבטא רוסי וגיבורי התערוכה הם ישישים מדליקים שבימי המנדט הבריטי הגניבו שופר ותקעו בניגוד לאיסור בכותל המערבי. בפתיחה הזו במוזיאון ארצות המקרא, אפשר היה לפגוש את אלמנתו של בני גאון ז"ל שבאה לייצג את הבן שלה, משה גאון, ג'ינג'י מצליח, בעל תפקיד התנדבותי חשוב במוזיאון המקראי.
קבוצה אחרת של אנשי עסקים עם נשותיהם, כמה מהזוגות חברים ביניהם כל השנה, כולם מהעשירון העליון, רובם תורמים, נסעו לבקר בירושלים במעון של פשטות נשיאותית: בצריף של הנשיא המנוח יצחק בן צבי. היה להם כייף. הרבה עניין ואירוח. חברה מצויינת וגם הסטוריה: הציגו בפניהם מסמך הסטורי נדיר שהגיע מאובטח על ידי חברת ברינקס. להלן רשמים ממשרד רבקה שרגאי מהביקור החברתי בצריף של בן צבי. ושתדעו שלא רק לבן גוריון היה צריף, ואין זו התאבדות עיתונאית להניח שגם לפרס היה פעם צריף. אם לא היה לו, עוד ימצאו.
לאה אתגר
יד בן-צבי אירחה את שרת התרבות הספורט, לימור לבנת ובן זוגה, התעשיין מיקי ירושלמי יחד עם בכירי המשק בביקורם בירושלים. במהלך הביקור, הוצג בפניהם דף נדיר מכתר ארם צובא – מאוצרות יד יצחק בן-צבי השמור במוזיאון ישראל, שהגיע מאובטח על ידי הברינקס.
את הדף הציג פרופסור יום טוב עסיס, ראש מכון בן-צבי, שגדל בחלב, סוריה, ובהיותו בן שבע חווה את הפרעות בבית הכנסת, במהלכן נשרף חלק מהכתר. לאחר מכן, סיירו בשכונות רחביה, ימין משה ומשכנות שאננים עם בכירי המדריכים של יד בן-צבי. הביקור הסתיים בארוחת צהרים חגיגית אצל משפחת גבע, במעמד ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. את אנשי העסקים מתל אביב קיבלו ובירכו- יו"ר הוועד המנהל והמועצה הציבורית של ידיצחק בן צבי, רו"ח מר יגאל ברייטמן והמנכ"ל מר יעקב יניב. בדבריהם הדגישו את חשיבות הצריף, שנבחר לאחד מאתרי המורשת, המסמל את משכן נשיאי ישראל בירושלים ואת הממלכתיות, את אחדות עם ישראל בעת שהתכנסו בו קהילות ישראל ואת חשיבות הנחלת ערכי המורשת ההיסטורית של העם לכלל שכבות הציבור.
רו"ח מר יגאל ברייטמן, יו"ר הוועד המנהל והמועצה הציבורית של יד יצחק בן-צבי אמר: "חקר ארץ ישראל וירושלים והנחלתו הינו חיבור של העם היושב בציון למקורותיו ומשם אנו שואבים את כוחנו ועוצמתנו. דבר זה הינו בעל חשיבות לאומית עליונה".
אנשי העסקים שהשתתפו בביקור- לימור לבנת ומיקי ירושלמי, שלום זינגר ונאוה ברק, רני רהב, מורי ודוריס ארקין, שרה ומשה אלאלוף, טלי ואבי אנג'ל, קלוד ויגאל ברייטמן, דני ואורנה ברנר, משה ברקת, צביה ויוסי גרוס, חיה ודוד גרנות, דודי וייסמן, נתן חץ, עליזה יפו, אורה ורוני נפתלי, נירה ומנחם עינן, מיכל ודוד פורר, אמיר קס, אידה ועמוס שפירא, חנה ובני פריזן, אבי פישר, תמי וחיליק גוטמן, דרורית ורטהיים ובני קרייתי.
צריף הנשיא שימש כאולם קבלות הפנים של משכן נשיאי ישראל (בן צבי ושזר) בשנים 1952 – 1972. צריף העץ, הפשוט למראה ממוקם בשכונת רחביה, ואליו כונסו חפצי אמנות, סמלים ועתיקות. הצריף, תכניו ומרכיביו החזותיים ביטאו את תפיסת עולמם של הנשיא השני ורעייתו, יצחק ורחל ינאית בן-צבי, בעיצוב הממלכתיות הישראלית החדשה. בתוכנו ובצורתו ביטא צריף הנשיא מסר של הסתפקות במועט, ועם זאת את הצורך ביצירת אמנות שתהיה על טהרת המקומיות, הן בחומריה (כגון עץ הזית) והן בדימוייה. עם העברת בית הנשיא למשכנו ברח' הנשיא שינה הצריף את ייעודו המקורי והפך לאולם ההרצאות המרכזי של יד בן-צבי.
צילום: יונה מורן,