נחל באר שבע, שהוא ואדי אכזב ללא מים הולך והופך לפארק עירוני הגדול מסוגו בארץ. המדובר בשטח קרקע עירוני המשתרע על שמונה קילומטרים, 5200 דונם. בעשור השנים האחרונות נוקה הואדי מערימות אשפה שהצטברו והוא מתוכנן להפוך בהשקעה של כ 450 מליון שקלים (סכום לא סופי שכן רובו נאסף מתרומות וחלקו מתקציב ממשלתי) לאטרקציה תירותית.
מאת לאה אתגר
יהיו בו בין היתר: אמפיתיאטרון עם 12 אלף מושבים, (בקיסריה יש כארבעת אלפים מושבים), מרכז ספורט, מטיולי טרקטורונים ועד סנפלינג, בוסתנים בוטניים, אגם לשייט, פינות חמד ועוד.
השנה, בשל ריבוי מי הגשמים ניראה ערוץ הנחל ירוק ושובה לב. כדי לחשוף את הציבור למתרחש בבאר שבע, הזמין ראש העיר רוביק דנילוביץ', את הציבור לחגוג את התחדשות פרוייקט ה"פארק נחל", תחת הכותרת "מאירים את הנגב".
בבאר שבע פגשתי לראשונה את ראש העיר, איש צעיר, 39, עם מראה נערי בעל יכולת התבטאות מרשימה, המוקף בחבורת צעירים מדהימים המסייעים לידו, כמו ראש פרוייקט הפארק -איתי פרימן, מרכז הדור הצעיר -יאיר נגיד, הבן של אסתריקה נגיד, מנכלית מוזיאון הנגב לאמנות- נגה ראב"ד, יחצנית למיגזר הרוסי-מאיה גדזינסקי ועוד אנשים דינמיים.
אירוע "מאירים את הנגב" יתקיים ביום האחרון של חודש מרץ והיום הראשון של אפריל. אז יציעו חינם לקהל המבקרים בנחל באר באר שבע, -יהיה שילוט כניסה- פסטיבל לייזרים על אמת המיים של הגשר הטורקי, אירועי תיאטרון ומחול, מופעים למשפחות, וגולת הכותרת: הופעות של מוש בן ארי, ליאור נרקיס ושלומי שבת בהוצאה עירונית של כמאתיים אלף שקלים. (בבאר שבע אוהבים זמרים מזרחיים. לחגיגות המימונה שתתקיימנה בתום החג הוזמן קובי פרץ להופעה במחיר של כ 90 אלף שקלים). כן יתקיים באירוע "מאירים את הנגב" פסטיבל אוכל ותבלינים, פסטיבל תוצרת באר שבע, שיתוף של השוק הבדואי, תערוכה חדשה במוזיאון הנגב לאמנות, ועוד שלל אטרקציות עתידות. כל זאת בפארק שהוא המקום עם הפיתוח הכי גדול הצפוי בבאר שבע, , וכבר מושך אליו קבלנים ויזמים.
בסיור העיתונאים להכרת העיר בו השתתפתי ביקרתי גם בתל באר שבע, תל חפירות שכבתי של עיר מרתקת המשחזרת שרידים מן התקופה הכלקוליתית של המאה הרביעית לפני הספירה ועד לתקופה הערבית הקדומה מן המאה השביעית.
כן סיירתי בחטף בעיר העתיקה הזוכה לשיחזור ושימור של מיבנים עותומנים ייחודיים.
בתצפית על פני העיר ראיתי עולם צבעוני של פסיפס אקזוטי: בדואי, עברי, יהודי, קו רקיע עם מסגדים וגורדי שחקים בני למעלה מעשרים קומות, וילות טובלות בירק, רכבת מודרנית, שרידי רכבת טורקית, ים של אנטנות, שפע קניונים בבנייה, שווארמות וחומוסיות בצד מסעדה יפנית מודרנית, בליל של עבר והווה, מקום חי, עוצמתי ותוסס.
בסך הכל, אהבתי מה שראיתי. אם רק מחצית מההבטחות והתקוות כאן תתגשמנה- הלוואי. ראיתי עיר שמעולם לא טיילתי בה, אלא רק חלפתי על פניה תמיד בדרך למקום אחר. באר שבע הייתה לי חוצלארץ משמח, עיר ים תיכונית הסטורית ופניה למודרנה. עם צומת דרכים ששמה המוזר הוא למשל "צומת הקומנדו הצרפתי" על שם יחידת החיילים הצרפתיים היהודים שהתנדבה לפלמ"ח. ראיתי בחטף עיר של 205 אלף תושבים שנושבת בה רוח חדשה של אנשים עם חזון ואמונה קדימה, אך גם משחזרת את באר אברהם אבינו , את בית אשל הנשיא ההסטורית ועוד, כי לך תדע איפה בדיוק היו בארות המיים של אברהם ויצחק, ואיפה בדיוק נשבע יצחק לאבימלך מלך גרר שבועת ידידות ושלום שהתקיימה על באר המיים שנחפרה, ובשבועה זו הוענקה לעיר באר שבע שמה= על שם המילה "שבועה".