מי הגיע או לא הגיע לגלריה 21 החדשנית באלנבי תל אביב: בערב ההשקה לגלריה חדשה ששמה זהה לכתובתה: הגיעו יובל שרף, מיכל אנסקי , קרן מור, רחל טימור ועוד רבים. במעמד של הבטיחו להגיע היו רשומים: ציון ברוך, שלום מיכאל שווילי, שלומי שבן ועוד. מעמד ה"הבטיחו להגיע" הוא מעמד מיוחד. אנשי יחסי הציבור מפרסמים את שמות המבטיחים להגיע ימים רבים לפני האירוע ובכך מוסיפים לו נופך של הצלחה עתידית. אני נוהגת להגיע בדייקנות ובזמן לאירועים ועוזבת לפי העניין אחרי שעה או שעתיים. כך קורה שאני לא רואה את כל אלה שמבטיחים להגיע ולא מגיעים או כן מגיעים בכמה שעות איחור. בשעות מאוחרות הגלריה צפופה ומלאה כל כך עד שבקושי אתה נושם. כך היה הפעם בפתיחת הגלריה היוקרתית החדשה שרבים היו בה הפריטים שמחירם נע סביב 25 עד 30 אלף דולר ואפילו יותר. בפתיחה ביקשו מהקרואים שהגיעו בזמן לא להיכנס לקומה העליונה עם כוס יין, ולא להניח כוסות יין ליד ועל המוצגים היקרים שבקומה הראשונה. כשעזבתי, הייתה הגלריה עמוסה עד שהיה קשה לזוז. קרואים גדשו את הכניסה והמבואה. כוסות יין הונחו בכל מקום אפשרי והמלצרים תימרנו בקהל עם מגשים שעליהם חטיפים קטנים מוקפדים כמו: עלה של אנדיב שבתוכו פס תות אדום שמעליו פרור גבינה כחולה. כך הוגשו חטיפים מוקפדים מסוגים שונים על מצע צנים זעיר. דינם של כוסות היין והחטיפים המדהימים היה להישאר בין ועל פריטי הגלריה האנכיים. חשבתי בליבי שבעל הגלריה, ישראל ממוצא צרפתי ששמו מרקו , איש יקר שעיסוקו באמנות אולי, רק אולי, מבוהל מההמון הרב שצבא על הגלריה עד שגם אנשי הביטחון התקשו לוודא מי במוזמנים ומי לא. מרקו סיפר לי כי פתח גלריה דומה בלוס אנג'לס לזו שנפתחה אותו ערב בתל אביב וגם כאן בעירינו הוצבו תמונות סופר מהממות של עבודות עשויות מאלפי ברגים זעירים כמו פיל ורוד ענק, כמו שפתיים נושקות לקליע בגדל רקטה, כמו אקדח, כמו פורטריט של מוחמד עלי, ואפילו תמונה המחקה את "כוכבים בלילה" של ואן גוך ועשוייה ממכחולים דקיקים. בין שפע העבודות בלטה וספה עתיקה וצבעונית יוצאת דופן.
התרשמתי שגלריה 21 באלנבי תל אביב מביאה לישראל בשורה חדשנית ויצירות אמנות אקסולסיביות מחומרים ייחודיים כמו תקליטי ויניל, מקלות עץ כמו דוקים, מגזיני PLAYBOY, ברגים ועוד. גולת הכותרת בגלריה הוא האמןFANO המייצר דיוקני תלת מימד של ידוענים עשויים מברגים כמו ליאונרדו די קפריו, פארל, 50 סנט, ריהאנה ועוד..
בסך הכל היה ערב מעניין עם המון אנשים יפים, לבושים וניראים היטב. עם אווירת חוצלארץ כי היום מי שלא קולט תל אביב העשירה היא כבר חוצלארץ. אני עזבתי עם התקווה שהקהל העצום שנהר לגלריה לא פגע חס וחלילה אנושות בעבודות החדשניות מאלפי ברגים זעירים ושהכול עבר בשלום גם אם המבטיחים להגיע, לא הגיעו או כן הגיעו. כי את אלה שכן הגיעו הצלחתי לצלם.
כתבה וצילמה: לאה אתגר
