ברחוב ארלוזורוב מספר 6 בלובי של בניין תל אביבי חדשני ומעניין, מציגות ארבע נשים שגרות בתל אביב צילומים אשר נוצרו בטלפון נייד במהלך שוטטות ברחבי העיר תל אביב. ארבעת המשתתפות בתערוכת הנשים המשוטטות הן: אסנת יבין, פראנס לבה נדב, רונית שני ואריאלה שביד. הבניין בו נפתחה ומוצגת התערוכה "שוטטות" מעניין. קירותיו ושאר חלקיו הובאו מוכנים והוא הורכב במקום. צבעו אפור כצבע בטון והוא יוצא דופן בנוף התל אביבי. מאז הוקם משמש חלל הכניסה שלו לתערוכות מתחלפות.
"המשוטטת" המפורסמת ביותר היא אריאלה שביד, אשתו הראשונה של אדם ברוך ז"ל. היא הציגה קיר צבעוני בחלקו ממראות תל אביב. למשל: ציור גרפיטי לבן של פרצוף גבר שצוייר על קירות תל אביב אליו קירבה את ראשה וקיבלה צילום, סלפי כנראה, בו היא מופיעה במשותף עם ראש הגרפיטי הלבן. אריאלה היא אמנית –צלמת ותיקה. מאחוריה תערוכות רבות ועשייה ארוכת שנים. שני ילדיה הגיעו לפתיחת התערוכה. הבת הבכירה, עמליה רוזנבלום, עיתונאית, סופרת, תסריטאית ועוד, הביאה ילד משותף עם יובל בנאי סולן משינה. הבן עידו רוזנבלום נשוי ליונית לוי. עידו מזוהה עם מונית הכסף ולאחרונה יצר בשותפות עם אסף שלמון סידרת דרמה לטלוויזיה אותה כתבו עם האחות עמליה רוזנבלום. שם הסדרה: "החדש של עומרי גורדון".
ה"המשוטטת" השנייה, רונית שני נשואה לסופר הילדים יהודה אטלס, "והילד הזה הוא אני" . רונית עבדה לפני שנים רבות כצלמת עיתונות. באחד מצילומי העבר שלה, צילום שעסק בוונדליזם בשכונות עוני בתל אביב, בוהנציחה שפופרות טלפון שנתלשו מטלפונים ציבוריים ונתלו על חוטי חשמל ברחובות השכונה. בשנים האחרונות היא מלמדת אמנות. בין תמונותיה העכשוויות בתערוכה פריחה מרהיבה באדום.
לשתי המשתתפות "המשוטטות" הנוספות בתערוכה שעבודות הצילום שלהן תלויות על הקיר, היו גם תפקידים נוספים בארגון התערוכה: פראנס לבה נדב סייעה בהפקת התערוכה ואילו אסנת יבין היא אוצרת התערוכה.
להלן חלקים מקטעים המתארים את התערוכה שחידושה הוא שהיא שבנויה על צילומי רחוב בעיני הנשים המצלמות. את חלקי הקטעים המתארים את תהליך היצירה חיברה האוצרת אוסנת יבין:
"ארבע הנשים המשתתפות חשפו מבעד לצילומי האייפון המהירים את היצירות לקהל המשוטט אף הוא באותו מרחב כגון: נתיבים בעיר, אובייקטים נטושים, טעם והלכי רוח המתרחשים תוך תנועה במרחב… השוטטות נובעת מתשוקה לעיר, למעשה הצילום, מתוך חיפוש חוויתי אחרי אסתטיקה סמויה או גלויה במרחב העירוני. המניע הוא מענה לנפש הפיוטית בתוך הנוף האורבני במרחב העירוני. "ללכת לאיבוד" ולאבד את העצמי כדי לגלותו ברבדים אחרים… היוצרות קוראות את העיר תל אביב דרך חווית הליכה תוך תנועה במסלולים קבועים אליהם הן חוזרות שוב ושוב.
כל קיר בגלריה הוא מרחב עבודה בו כל צלמת יצרה חיבורים חדשים בין תצלומיה ותצלומים של הצלמות הנוספות, אותן שלתה במהלך שיטוט בקירות הוירטואלים שלה".
לאה אתגר

ארבע נשים משוטטות ומצלמות