בפגישה עם הצייר מיכאל בורמנס, שעבודתו הוגדרה כייחודית, מסתורית ומתוקה, נכחו גם האוצר ג'פרי גרוב ומנכ"לית המוזיאון סוזן לנדאו. הצייר הסביר כי הוא החל לצייר בגיל מאוחר. בהתחלה חיפש נושאים ממגזינים ולאחר מכו התפתח לצייר את המעניין והמוזר בסביבתו.
זו היא התערוכת יחיד ראשונה בישראל לאמן הבלגי מיכאל בורמנס (נ.1963, חי ועובד בגנט). התערוכה המקיפה כוללת עבודות על נייר, ציורים וסרטים, רובן מן העשור האחרון.
בורמנס הוא אחד מהאמנים הבולטים והמאתגרים ביותר הפועלים כיום: עבודותיו מתמקדות בדמויות, יצורי אנוש נעדרי אינדיבידואליות, המצויים במצבים מוכרים ושגרתיים לכאורה, אך למעשה הם מסתוריים, עוכרי שלווה ובלתי ניתנים לפענוח. באמצעים של הזרה, ריחוק ויופי פתייני ומהפנט, הוא חוסם את המבט ומציג דמויות הנמנעות מקשר חזותי עם העולם. כל דמות נתונה בתוך עצמה ומסיטה את מבטה מן הצופה. התחושה שלוכדת את המתבונן, היא כאילו כוח נסתר מכתיב נרטיב שלא מסופר עד הסוף, התרחשות שאינה מתממשת.
הגישה של בורמנס למדיום הקולנועי היא כאל ציור: הוא מייצר חיבור בין הפרקטיקה הציורית לאסתטיקה הקולנועית. את סרטיו הוא מציג על מסך שטוח, ממוסגר בעץ, כשהם תלויים על הקיר כציורים. הוא יוצר מבט ביקורתי עכשווי, באמצעות דיאלוג שהוא מקיים עם אמני עבר, כמו ולסקז, גויה ומאנה והשפעות של איקונוגרפיה קולנועית, בעיקר מסרטים של דיוויד לינץ' וסטנלי קובריק.
התערוכה מאורגנת ע"י בוזאר, מרכז לאמנויות יפות, בריסל ומוזיאון דאלאס לאמנות, בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות ובתמיכת רשויות פלנדריה. התערוכה מלווה בקטלוג מקיף בעריכת האוצר ג'פרי גרוב, וחוברת בעריכת אהובה ישראל.