הרמן שטרוק, אמן עשיר שאהב סלבריטאים תרבותיים בני זמנו, עלה לישראל בשנת 1922 מברלין ורכש בכספו נתח אדמה בחיפה.
מאת לאה אתגר
בסיוע חברו, הארכיטקט ברוואלד שבנה את בניין הטכניון הראשון, בנה שטרוק לעצמו בית אבן בן שלוש קומות ומאוחר יותר השתקע סופית בחיפה בה חי עד יום מותו. לא היו לו ילדים והוא הותיר לשני אחייניו את עיזבונו הענק. האחיינים, בסיוע עירית חיפה ותורמים פרטיים, שיפצו את הבניין היפה. האוצרת סווטלנה ריינגולד בסיוע המנכ"ל ניסים טל, אספה בבניין את רוב עבודותיו של הרמן שטרוק. ביניהם הדפסים של סלבריטאי דורו שהיו כולם מובילי דרך תרבותית. שטרוק הדפיס או רשם שפע דיוקנאות. ביניהם אוסקר וויילד, המחזאי איבסן, ובהיותו ציוני, צייר גם את דיוקן חיים נחמן ביאליק וגם את ידידו הטוב: בנימין זאב הרצל.
שטרוק התמחה בהדפסים ותחריטים. הוא פיתח מכונה מיוחדת להדפסים. הוא היה מגדולי התיירים העולמים שציירו אלבומי מסע, הקים סדנאות יצירה והעמיד הרבה תלמידים. באחד מאלבומי המסע שלו, ראיתי ציור של הר דב על יד ניו יורק. אני מכירה את ההר הזה, טיפסתי עליו עם נכדי, אבל הגשר שניראה בציור של שטרוק, לא קיים שם עוד.
בהזמנה להשקת המוזיאון החדש בחיפה הבטיחו שיגיעו ראש העיר חיפה, יעקב שחר ועוד.
הגישו יין, פירות וחטיפים.
היה סתיו באויר, רוח נעימה, נאומים, כמה חיפאים בסנדלים תנכיות, קווה ספרדית כמו בכל מקום. בלט במיוחד אחד האחיינים של שטרוק הדור בחליפה ועניבה וגם אשה יפה. אנחנו שהגענו בסיור עיתונאים מאורגן, נאלצנו לעזוב לפני תחילת הטקס בשל אילוצים טכניים של המארגנים: היה כבר מאוחר, המוזיאון הקטן לא יכול להכיל קהל גדול מדי, ואולי תל אביבים שמגיעים לחיפה, תמיד אצה להם הדרך לשוב הביתה בגלל ההסעה. ועם ראש העיר, יונה יהב, הסליחה. אני לא אשמה.
כתבה וצילמה: לאה אתגר
אוסקר ויילד, איבסן, חיים נחמן ביאליק, בנימין זאב הרצל,