האגודה למען החרשים ששמה הוא דווקא "בקול" הזמינה לערב מיוחד עם כיתובים לחרשים, להופעה של שלום חנוך, באולם רידינג שלוש בנמל תל אביב.

מאת לאה אתגר

מחיר כל כרטיס היה מינימום 500 שקלים. חיכיתי לערב פיגוז. אוכל טוב, אנשים יפים, בקיצור, עופרה שטראוס.

היה אולם מלא עד אפס מקום באנשים צעירים. אנשים ששומעים וגם אנשים שהם חרשים. הכרטיסים נקנו כולם על ידי מפעלים או חברות גדולות. למשל חברת שטראוס תרמה 2500 ₪ וקיבלה חמישה כרטיסים, אותם נתנה לחמישה אנשים צעירים שאחראים על המחסנים של המפעל.  הייתה לנו שיחה מרתקת. למדתי שמחסנאי מודרני הוא איש צעיר עם המון אחריות. עם ידע והבנה בשינוע לוגיסטי וגם ממוחשב. ישבנו בסוף האולם בשורות על כסאות פלסטיק. ראינו המבורגרים קטנים ועוד תקרובת עוברים, אנשים לא הסתובבו באולם. הצלחתי לצלם רק מרחוק. הייתה אוירה של ערב בבר. מי שקם והגיע לבקש, קיבל חופשי מהבר: בירה או יין או וודקה.

פתחו בהרצאה לזכרה של שירה חורש ז"ל, אישה צעירה, פעילה חברתית שהלכה והתחרשה ואף על פי כן הגיעה בהערצה לכל הופעותיו של שלום חנוך. היא ארגנה גם פגישה מיוחדת עימו שהתפתחה לשיחה ולסוג של ידידות.

הסבא שלה, דב לאור, תרם וארגן ביום השנה לפטירתה, את הערב לזכרה עם שלום חנוך.

היתה גם מכירה פומבית שארגן מנחה נמרץ בשם ברדוגו , אפילו שהבטיחו לקהל כי יאיר ניצני ינחה. ברדוגו, מפיק הערב, גנב לניצני את ההצגה, והוא הנחה את המכירה.

הקהל הצעיר שבאולם לא קנה את ציור הכבשה של קדישמן בששת אלפים דולר כי לא היה לו את הכסף הזה. להבין מה שאמרו, הבינו כולם. גם החרשים שהיו באולם. הבינו הכל. כל מה שאמרו שם, הודפס על לוח אלקטרוני גדול וברור בזמן אמת. ההספק של הכותבים על הלוח היה פנומינלי.

שני תורמים מענף הנדל"ן קנו כדורסל חתום שהביא טל ברודי מאליפות אירופה בעבר. כבר הייתה השעה אחרי עשר כשברדוגו תפס כי אין לו סיכוי למכור ציורים. ואז עלה שלום חנוך.

הוא פתח ב"נגד הרוח", המילים רצו עכשיו כמו בערב קריוקי על המסך. הקהל הקשיב בשקט. במופע רגיל של שלום חנוך אנשים קמים לרקוד. פה היה שקט. אנשים ישבו צפוף סביב שולחנות קטנים או ישבו שורות שורות,  עד שעזבתי הם לא רקדו. אולי לא היה מקום לרקוד. או אולי אחרי שהלכתי הם השתחררו ורקדו. לא יודעת. לא היה לי את מי לשאול. עופרה שטראוס לא הגיעה.

בצעירותי, בעקבות תאונה, התחרשתי לחלוטין באוזן ימין. בשנייה אחת, הפכתי מסטריאו למונו. יש מגבלות, במיוחד בכיוונים. אבל החיים סבבה. אני מנחשת שלאגודת החרשים לא היו מקבלים אותי, כי באוזן השנייה לשמחתי אני  שומעת.

עכשיו אני יודעת איך חרשים הולכים לקונצרט. אם אני זוכרת נכון, אז יאיר ניצני אמר שגם לו יש איזה סוג של חירשות.

שלום חנוך הופיע שם. חבל שעופרה שטראוס לא הייתה.

כתבה וצילמה: לאה אתגר

כרטיס ב 1500 שקלים.