שמחתי לקבל הזמנה מהיחצן רני רהב להגיע לארוחת בוקר במסעדת מלון הבוטיק עלמא שברחוב יבנה 23 בתל אביב לכבוד בואה העתידי של הזמרת ריהאנה לישראל. אין לי עניין בלהיטיה של ריהאנה ואפילו כשאיזה מעריץ קנה לי כרטיס במתנה להופעה האחרונה של מדונה, לא הלכתי. אבל מלון הבוטיק המשופץ שכל חדר שונה בו. השייך למשפחת הטייקונים שטראוס מהחלב והשוקולד (לאח והאחות, עדי ועירית שטראוס) כן מעניין אותי. גם המסעדה שלכבודה שכרו את השף יונתן רושפלד.
מאת לאה אתגר
בבוקר הנקוב, אני לא מזיזה את המכונית שלי מהחניה ועולה על המונית הצהובה, קו חמש, מחיר הנסיעה רק שישה שקלים והמונית עוצרת איפה שתבקש על הקו. המונית הזאת ייחודית רק לעיר תל אביב. אם להאמין למה שאמרו החברים של נאור ציון על המונית הזאת, הרי הם מכירים בה חתיכות ותיירות במיוחד כשהם מסייעים ליושבות הכסאות האחוריים להעביר התשלום לנהג.
לנסוע לאורך שדרות רוטשילד תמיד משמח אותי וברחוב יבנה אני נכנסת למסעדת עלמא שכבר עמוסה בעיתונאים. רני רהב מציע לי מקום טוב ליד הכתב הצעיר של גלי צהל, אבל אני מעדיפה לשבת בקצה הרחוק עם פנים מוכרות.
המקום מעוצב במרצפות שחור לבן. הצבע השחור שליט. גופי תאורה מדליקים, בר יפה, השולחנות צפופים וקטנים ומיועדים לארבעה. מגישים בשיתוף לכל שולחן סלטים, דגי סלמון כבושים, לחם טוב, קפה טוב. את החביתות עם פטריות או צירופים אחרים מגישים בקעריות עמוקות. כי זו האופנה התל אביבית האחרונה. חביתה שטוחה-היא אאוט. בלילת ביצים מקושקשות עם תוספות שונות ומשונות רק בקערית עמוקה- אין. אומרים לי שארוחת בוקר בעלמא עולה כתשעים שקלים. אבל ארוחת החינם באותו בוקר צפופה מאד. המלצרים והמלצריות רצים להשביע רצון כולם, ולהפתעתי גם רני רהב מוחל על כבודו ומסייע להסיר צלחות מן השולחנות. דווקא בשל כך הוא כניראה גדול היחצנים.
בתום הארוחה מציגים את האמרגנים החדשים בתחום: שי מור יוסף וגיא בסר מבלוסטון, ויונתן שנקר ודדי ניצני מבלומארק. מסבירים שלריהאנה 63 מליון מעריצים בפייסבוק והיא עתה בשיאה המקצועי בסיבוב הופעות עולמי. לישראל היא תגיע להופעה בפארק הירקון ב 22 לאוקטובר. מחיר הכרטיס הכי זול בדשא בעמידה 369 שקלים, והכי יקר 1450 שקלים.
כבר למחרת הבוקר מודיעות כל רשתות הטלויזיות והעיתונים על בואה של הזמרת ריהאנה ובערוץ שתיים מראיינים את אחד האמרגנים שאומר איזה שלוש או ארבע פעמים שריהאנה היא בשיאה ולכן אינו חושש מגשם ומהפסדים.
כשאני תופסת את המונית הצהובה בדרך חזרה הבייתה, אני יכולה להצטער על שהפסדתי שעת כושר עם אלעד במועדון הספורט שלי בהילטון ת"א ועל שדפקתי קלוריות מיותרות, אבל אני מרגישה די נעים. אולי זה מה שעושה לי ארוחת בוקר עם ביצים מקושקשות בקערית בחברת מי שהם הקולגות שלי. אז למה אני מצטערת?!
כתבה: לאה אתגר
צילום: אביב חופי