לינדה הוא שמה של מסעדת ביסטרו יוקרתית עם ניחוח צרפתי באשקלון. ברחוב אחימאיר 5 באפרידר. המסעדה ממוקמת בבית מגורים פרטי על יד הים. את הים לא רואים ממנה, וחבל. מסעדה כזאת על המים יכלה להיחשב פנינה.
מאת עו"ד אריה חיימסון, מבקר המסעדות החדש של נוצץ
המסעדה פועלת מזה כשנתיים בניהולו של אלעד זריצקי. זריצקי הוא אשקלוני ממשפחה ארגנטינאית. זו הסיבה שהבשר שהוגש היה עשוי כראוי וזהו גם הקשר לשמה של המסעדה "לינדה" שפירושה בספרדית: "יפהפיה". המסעדה באשקלון, עיר שיש בה רק שתיים שלוש מסעדות ראויות, היא קרן אור.
אלעד מגדיר את הביסטרו שלו כמקום בילוי עם אוכל טוב: מנות גדולות וטעימות ללא "פלצנות". הלקוחות שלו הם תושבי אשקלון והסביבה (מושבים, קיבוצים, אנשי אינטל העובדים בקרית גת ועוד). מגיעים גם נופשים מהאזור ולפעמים גם קרואים ממרכז הארץ.
המחיר לזוג, ללא יין, נע סביב 260 שקלים והוא כולל גם סטיק מיושן ומשובח. לו היתה המסעדה הזאת ממוקמת בתל אביב היא הייתה מפוצצת והיה צריך להזמין בה שולחן ימים רבים מראש. אבל באשקלון, בערב של סתם יום חול, היו בה שניים וחצי זוגות, והרבה מקומות פנויים. לא קלים החיים באשקלון, עיר שנאבקת על מקום בעדיפות הלאומית. ראש העיר, בני וקנין, מופיע תמיד בתיקשורת כשהוא מבקש על עירו.
ההמלצה שלי: צאו לדרך. בשעות ערב לא פקוקות, המסעדה היא במרחק 45 דקות נהיגה מתל אביב. שווה חוויה, מקבלים תמורה מלאה לכסף וגם מקיימים מצווה לעיר שהיא בטווח הקסמים ועדיין לא ויתרה כל השנים על החלום של להיצרב בתודעה שלנו כעיר נופש לאומית, אפילו בינלאומית.
המראה מוקפד והעיצוב מודרני: שולחנות רחבים בגדלים שונים עם פינות ישיבה על ספות, ערוך יפה וללא מפות. בר משקאות עשיר וארוך. לאורכו הרבה כסאות לבנים המשתלבים באוירת הצבע החום. נעים.
בין המנות הראשונות:ירקות ועוף בציפוי טמפורה, סלט פטריות פורטובלו מהגריל, קבבוני טלה, ברבוניות טריות ועוד.
במנות העיקריות: סלט ניתחי עוף צרובים בגריל, סינטה עם שעועית ירוקה, פילה דניס על ירקות ומנות ספגטי שונות .
יש "ארוחה עסקית" בערב הכוללת: מנה ראשונה ומנה עיקרית לבחירה במחירים הנעים בין 79 ₪ ל- 129 ₪. מחיר העיסקית עם מנה עיקרית כמו אנטריקוט מיושן הוא 129 ₪.
אכלנו שתי מנות ראשונות: קרפציו בקר בשמן זית עם חומץ בלסמי שהיה טעים ומוגש כראוי.
חציל בלאדי קלוי מהגריל בקרם דלעת פיקנטי וטחינה. מנה זו היתה מיוחדת בטעמה.
ניסינו גם מנת ביניים שריעננה את הפה בין מנה למנה: ברוסקטת סינייה עם כוסית ערק (אניס) עם אשכוליות אדומות. מנת הביניים הייתה יוזמה מעניינת של השף, איתן שרייבר.
המנות העיקריות היו: כבדי עוף בציר בקר ויין אדום. כבדי העוף ניצלו במידה המתאימה ושמרו על עסיסיות. מנה עיקרית נוספת הייתה של אנטריקוט מיושן שהוכן בדיוק כפי שביקשנו אותו והיה עסיסי וטעים.
אי אפשר היה בלי יין, הזמנו קברנה סובניון של גמלא. היין הוגש מקורר בטמפרטורה המתאימה, ומחירו היה 130 ₪. מחיר סביר.
השירות היה אדיב ומהיר. בהגשת שתי המנות הראשונות הייתה השתהות מסויימת ביניהן. מה שמביך לעיתים אף על פי שאינו אסון גדול: האם האחד יתחיל לאכול או ימתין לשני, או יטעמו שניהם מהמנה שהגיעה ראשונה, כל התשובות טובות.
יש לי חיבה גדולה לאשקלון, גדלתי בה והיום אני סתלבטן תל אביבי ידוע. אין פלא שאני מעריך את אלעד זריצקי, איש צעיר שהשקיע מיטב כספו ויכולתו הגסטרונומית במסעדה יוקרתית דווקא באשקלון. הוא צריך להיות אופטימי והוא צריך להיות פטריוט. ראוי לסעוד אצלו לא רק בגלל הסיבות הנ"ל, אלא גם משום שהאוכל באמת טוב, המקום מטופח, לא יקר ולכן:
בדירוג הירחים שלי למסעדות, מתוך 4 ירחים הייתי נותן ללינדה 2,5 ירחים.