איזי בורוביץ, עמי הראל, נוחי דנקנר, יוסי רוזן, רקפת רוסק ועוד  הצטופפו למען האוטיסטים, האירוע התקיים בטראסק שבנמל תל אביב בבוקר יום שישי, הסוסיאטי בהרכב מלא הגיעה בג'ינס לא מחייב. שילמה כרטיס מינימום ליחיד של 500 שקלים, לחצה את היד לפרופסור ישראל בורוביץ, המכונה "איזי" שלבש משהו הכי זרוק, לא מחייב ונוח, והוא זה שעומד השנה בראש אלו"ט.

הקרואים מקפידים לראות ולהיראות, הצטופפו כהרגלם בעמידה ליד הכניסה: הון ליד הון, שמואל פרנקל מדלג מפה לשם, בלונדיניות ליד בלונדיניות, נהגים ליד נהגים, סבתות ליד הנכדים, האחרונים מתיישבים ראשונים ליד שולחנות ערוכים וממוספרים ומסביב: יופי של כיבוד, קטן, נקי, אסתטי וטעים להפליא. המזנונים המוקפדים הם בלי תורים ארוכים. באירוע למען אלו"ט לא נידחפים. יש פה מסורת נדיבה וסובלנית עוד מימי לאה רבין ז"ל, ורוחה שורה על האולם. גם רני רהב והילה נוכחים. יש חשד כי הם טסים במטוס פרטי מאירוע לאירוע, כי אחרת אי אפשר להספיק כמו שהם יכולים להיות בו זמנית בשני אירועים באותו זמן. רהב קנה את עולמו היח"צני כשסייע רבות ללאה רבין. אבל למסורת הצדקה של אשת ראש ממשלה או אשת נשיא אין המשך ממשי: רהב אינו זוכה לתשומת לב מצידה של שרה נתניהו למשל, או של סוניה פרס, אבל תהילת העבר שמורה לו.

השעה היא אחת עשרה בבוקר, ויש  בראנץ' בטעם טוב. החל ממיבחר סושי, דרך פסטות, פשטידות, לזניה, סלט ירוק, ועד קפה, משקאת קלים, טיפ טיפה שלל יין והכי הכי, מבחר מרהיב של שוקולדים משובחים של "רוי".

נער אוטיסטי מדליק באיטיות נר חנוכה. משתהה עם גפרור בוער בידו ושומטו בפחד. צריך עזרה. להזכירך, זהו אירוע צדקה נפלא למען ילדים ונוער אוטיסטי. חגית רבינוביץ, עיתונאית ב"ישראל היום" היא אם לאילי. בנה הבכור, ילד אוטוסטי, היום בן 13. היא מספרת על חיי היומיום שלה ואין בפיה בשורת תקווה גדולה או סיפורי הצלחה. אילי לא מדבר, אף מילה, אף משפט, היא מתקשרת עימו רק במבע עיניים ובחיוך. עצוב, כואב. אולי פעם הוא עוד יגיד לה משהו, 13 שנים ועדיין היא מקווה. חגית מדברת בקול מונוטוני, בהשלמה, בהבנה, בטבעיות, בא לך לבכות.

ליאור מנור מנחה בחן. בולטים בקהל: יאיר סרוסי מהבנק של שרי אריסון, עמי הראל, נוחי דנקנר, יוסי רוזן, השר לשעבר פורז, רקפת רוסק, רחל לימון שלא מכבר איבדה את בעלה האלוף מוקה לימון, ארז ויגודמן, מנכלית אלו"ט עינת קסוטו-שפי, ורותי סיון העוסקת במלאכה כבר שנים. שירי מימון עולה לשיר, נחמד מאד, עם טיפ טיפה של עצבות. מין עננה קטנה שמרככת את הלב ושום צהלת סושי או שוקולדים מוקפדים לא יכולים לרככה.

כתבה: לאה אתגר.

צילומים: צוות נוצץ